מזרקת הצבים – אוצר ייחודי מתקופת הרנסנס מטיילים רבים המגיעים לבקר באזור ריונה סנטאנג'לו, או כפי שאנו

טירת סנטאנג׳לנו
טירת סנטאנג'לו הצליחה לעמוד במבחן הזמן כבר קרוב ל 2000 שנה. אנדרטה ייחודית זו עברה מספר תמורות מבניות וארכיטקטוניות במהלך ההיסטוריה, החל מקברו של הקיסר הרומי אדריאנוס ועד שהפכה בסופו של דבר למבצר, למעון האפיפיור, לכלא ולבסוף למוזיאון. המוזיאון מכיל כיום יצירות אמנות, ציורי קיר, פסלים ועוד הרבה מרגעים שונים בהיסטוריה הרומית והיא ממוקמת ברומא קרוב לוותיקן.
האימפריה הרומית הייתה תחת שלטונו של הקיסר פובליוס אליוס אדריאנוס משנת 117 עד 138 לספירה והוא נחשב לאחד מגדולי הקיסרים הרומים ונזכר בעיקר בזכות תרומתו הגדולה בבניה ייחודית אשר מעניקה לרומא את האלגנטיות והפאר שהיא מחזיקה בה כיום. הפנתיאון, וילה אדריאנה ומקדש נוגה ורומא הם חלק מהתרומות המשמעותיות ביותר של הקיסר והוא נחשב לאחד מ-'5 הקיסרים הטובים' בהיסטוריה של הציוויליזציה הרומית.
בסביבות שנת 134 לספירה בשל בעיות בריאותיות, חזר הקיסר אדריאנוס לרומא ממסעות האימפריה שנערכו מחוץ לגבולותיה. הוא אימץ את אנטונינוס פיוס כיורשו והחל לעבוד על מקום מנוחתו האחרון, מאוזוליאום עגול גדול על גדות נהר הטיבר.זה יהיה המאוזוליאום הקיסרי ה"חדש" הראשון מאז זה שנבנה עבור הקיסר אוגוסטוס בשנת 28 לפני הספירה.
הבנייה החלה בשנת 135 לספירה. אמנם המוזוליאום של אדריאנוס היה קטן יותר מזה של אוגוסטוס אך היה מעוטר ומפואר בהרבה, כולל קוודריגה מוזהבת שחתמה את ראש האנדרטה הגדולה עם דמות מוזהבת של אדריאנוס רוכב על מרכבה. אדריאנוס נפטר 4 שנים מאוחר יותר בשנת 138 לספירה ובניית המאוזוליאום הושלמה על ידי הקיסר החדש אנטונינוס פיוס בשנת 139 לספירה. האפר של הקיסר הונח במוזוליאום כשנה לאחר פטירתו וגם אפר אשתו ובנו הונחו כאן. זהו בנוסף מקום מנוחתם של מנוחתם האחרון של כמה קיסרים נוספים ובני משפחותיהם.

הדמיה של המוזוליאום של הקיסר אדריאנוס
הטירה היא מבנה מורכב מאוד בעל ניגודים עזים של ארכיטקטורה, פיסול וציור. המוזוליאום הורכב משלושה גופים ארכיטקטוניים מצופים – בסיס מרובע באורך 86 מטרים, גוף גלילי גדול בגובה 21 מטר ובקוטר של 65 מטר וגוף גלילי שלישי אך בקוטר קטן יותר אשר הורכב מעל הגליל הראשון ובו היה מגדל עם שלושה תאי קבורה שלאחר מכן שולבו בחלקים החדשים של המבנה. חלקים אלו הם הליבה שסביבה נבנו הרחבות במאות שלאחר מכן. בראש המקום בו עומד כעת פסל המלאך מיכאל היה כנראה בעבר פסל ברונזה של הקיסר אדריאנוס. המוזוליאום היה מוקף בפסלים ששרידיהם נשמרו עד היום, השלם מתוכם הוא הפאון הברבריני המפורסם. מסביב למוזוליאום הייתה גם חומה מגינה גבוהה עם שער העשוי מברונזה שמעוטר כולו בטווסים.

הפאון של ברבריני – פסל עתיק מהמוזוליאום
בתקופה שבה נבנתה טירת סנטאנג׳לו, היא נחשבה למבנה הגבוה ביותר ברומא והיא הייתה מחוברת לעיר בצד השני של הנהר על ידי גשר הידוע כיום בשם פונטנה סנטאנג׳לו. פסליו הרבים נוספו מאוחר יותר במהלך תקופת הבארוק. אמנם המבנה לראשונה נבנה בתור המוזוליאום של הקיסר אבל האגדה מספרת כי האפיפיור גרגוריוס חלם על המלאך מיכאל אשר הופיע על גבי המאוזוליאום, כשהוא מושיט את חרבו כלפי מעלה כסימן לסוף המגיפה ב590, ובכך העניק לטירה את שמה הנוכחי.
בתקופתו של הקיסר אורליאן, המוזוליאום הפך למבצר לחימה מכוון שהיווה נקודה אסטרטגית למלחמות של האימפריה הרומית. כתוצאה מכך, גם הפריסה האדריכלית שלו שונה. שינויים אלה התרחשו במשך עשר מאות שנים. תפקידה ההגנתי של הטירה נבע מהיותה בעמדת שליטה ביחס לנתיב הגישה הצפוני לעיר. יתרה מכך, המשמעות של תפקיד זה גדלה עם הזמן ביחס לחשיבות שרכש האזור בשם בורגו, שהתפשט סביב בזיליקת פטרוס הקדוש וארמונות הוותיקן. לפיכך הטירה איבדה חלק ניכר מתכולת הקבר ועיטורים רבים אבדו. המבצר עבר דרך ידיהם של אפיפיורים שונים ושימש כמעון, כלא ובתי משפט. הפיכת המוזוליאום למבצר צבאי היה תהליך הדרגתי, חלק ניכר מהביצורים הושלמו תחת האפיפיור אלכסנדר השישי, אך עיטורי הפנים המשיכו תחת האפיפיורים מאוחרים יותר, כולל ליאו העשירי, שהזמין את מיכלאנג'לו לעצב את חזית החצר הפנימית. ואכן, בשלהי המאה השש עשרה החלק הפנימי היה דומה יותר לארמון מאשר למבצר צבאי, במהלך הקיץ האפיפיור היה נשאר כאן כדי ליהנות מהבריזה הקרירה מהנהר.
למרות כל העיטורים שהעניקו חן למבצר, הטירה עדיין שמרה על תפקידה הצבאי ונשארה המפלט הסופי של האפיפיור. האפיפיורים הסבו את המבנה לטירה והחל מהמאה ה14 ולאורך כל ימי הביניים, הייתה הטירה מקלט לאפיפיורים בזמן סכנה. הטריק המפורסם ביותר החל עוד בימי הביניים ונקרא Passetto di Borgo . האפיפיור ניקולאי השלישי חיבר את הטירה לבזיליקת פטרוס הקדוש על ידי מסדרון מבוצר ומקורה.

מעבר בורגו המחבר את הטירה לתוך הותיקן

מעבר בורגו המחבר את הטירה לתוך הותיקן
קסטל אנג׳לו כולל חדרים יפים רבים המעוטרים בציורי קיר, ומכיל גם בית כלא וחדר עינויים. בחצר הפנימית הקטנה בוצעו הוצאות להורג. לאחר ששימש כבית סוהר, צריפים ואפילו מחסן לחומרי מלחמה, הפסיקה פעילותו הצבאית בשנת 1901.לאחר מסע שיקום מסיבי של 6 שנים, הוא נחנך כמוזיאון על ידי המלך ויטוריו עמנואל השלישי. בתוך קסטלו סנט אנג'לו, המבקרים יכולים לצפות בסצנוגרפיה המפורסמת באוויר הפתוח, בחנויות משוחזרות מהמאה החמש עשרה, ביצירות אמנות רבות, בפסלים, בציורי קיר ואפילו לבקר בדירות האפיפיור המרוהטות בפיסות היסטוריה אותנטיות. הוא מכיל בנוסף תערוכות רבות, מתוכן קולקציות צבאיות עתיקות, ציורי רנסנס וכלי חרס.
כיום הקסטלו הינו מוזיאון לאומי תחת השגחתה של ממשלת איטליה, ובזכות חומותיו המבוצרות ומעמדו כחדר הבריחה של האפיפיור, המבנה העתיק הזה נשמר בצורה מדהימה! המרפסת הפנורמית של קסטל אנג׳לו אינה גבוהה כמו נקודות פנורמיות אחרות ברומא, ובכל זאת היא ממוקמת במרכז העיר והיא מאפשרת תצפיות מטווח קצר על הכיפות הרבות שלה. בראש קסטל סנטאנג׳לו, שוכן לו הפסל של המלאך מיכאל העשוי ברונזה על ידי הפסל הפלמי פיטר ואן ורשאפלט בשנת 1798. בנוסף על אחד מהגגות של הטירה נמצא בית קפה המשקיף על המרכז ההיסטורי של רומא, אם הגעתם לאזור ומתחשק לכם קפה עם נוף עוצר נשימה זהו המקום המושלם. אמנם הקפה לא יהיה זול כמו במקומות אחרים, אבל הנוף לגמרי שווה את המחיר.
בדרככם לקסטל סנטאנג׳לו, לא תוכלו לפספס את גשר המלאכים המרתק אשר מורכב מעשרה פסלים של מלאכים יפים להפליא שעוצבו על ידי הפסל המהולל ג'אן לורנצו ברניני. כל מלאך מסמל חלק מסיפור סבלו ומותו של ישוע המשיח בצליבה. פסלים של הקדושים פיטר ופול משגיחים על דרך הכניסה של הגשר. הגשר נבנה בשנת1349 בין גדות נהר הטיבר על ידי הקיסר אדריאנוס על מנת לחבר את מרכז רומא העתיקה עם המאוזוליאום החדש שלו. בזמנו הגשר היה ידוע בשם ״גשר אליאן״, שפירושו היה גשר אדריאנוס. במשך שנים רבות שימש הגשר כמעבר לעולי רגל נוצרים בדרכם לבזיליקת פטרוס הקדוש. השם הנוכחי של סנטאנג׳לו משמש מאז המאה ה7 לאגדה שבה נראה המלאך מיכאל על גבי הטירה עם חרבו שלופה כדי לציין את סופה של המגיפה של שנת 590 לפני הספירה. כעת ניתן לראות את פסל מיכאל המרשים על גבי קסטל סנטאנג׳לו, מול הגשר. במהלך המאה ה16 שימש הגשר כמקום להצגת גופות של המוציאים להורג על מנת להעביר אזהרה לעם.
בשנת 1669, האפיפיור קלמנט התשיעי הזמין את עבודת הפיסול מברניני הגדול, שהחליט להתאים בצורה מושלמת את הפסלים לשמו ותכליתו של הגשר. למעשה, ברניני הצליח לעשות רק 2 מלאכים מתוכניתו, אחד עם הכיתוב I.N.R.I והמלאך עם כתר הקוצים. שני אלו נשמרו באוסף של קלמנט התשיעי להנאתו. ניתן לראותם בכנסיית סנט׳אנדראה דלה פארטה. החזון והעיצוב של ברניני קמו לתחיה על ידי תלמידיו וממשיכי דרכו.

מבט מלמעלה על המבצר הענקי וחפיר המים בצורת מחומש המקיף אותו
דרכי הגעה לגשר המלאכים ולקסטלו סנט אנג'לו: ניתן להגיע בעזרת קווי האוטובוס הבאים 40,870,881,926,982 ו990. האתר פתוח בימי שלישי –ראשון בין השעות 9:00-19:00 ובימי שני סגור. הכניסה עם כרטיס בתשלום בלבד, ישירות מהאתר הרשמי או דדך צד שלישי (למטה)