הקולוסיאום

כנראה שהדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים על רומא, הוא הקולוסאום, ובצדק, האמפיתיאטרון הגדול בעולם הוא סמלה האייקוני של עיר הנצח ודוגמא מופתית לארכיטקטורה יוצאת מן הכלל של רומא העתיקה. המונומנט המפורסם והפופולרי נבנה בין השנים 71-80 לספירה כמתנה לאזרחים הרומאים על מנת לביים צורות שונות של בידור ופנאי אבל גם להציג בפני העולם את פאר ההנדסה רומאית. בשנת 1980 הקולוסאום נרשם כאתר מורשת עולמית של הארגון אונסק"ו ובשנת 2007 נבחר להיות אחד משבעת פלאי תבל. ביוני 2021 לאחר מבצע שיפוץ נרחב של המונומנט, המעברים התת קרקעיים שלו נפתחו באופן רשמי לציבור המבקרים, מעברים אלה היוו עבור הגלדיאטורים את המקום ממנו פרצו לזירה בזמן קרבות הגלדיאטורים שהתרחשו בקולוסאום.

שחזור של הקולוסיאום

מבנה מרשים זה קיבל את שמו הקולוסיאום בשל פסל עצום שעמד במקום לפני בנייתו – "הקולוסוס של נירון". הקולוסוס של נירון הוקם על ידי הקיסר נירון במסדרון הווילה שלו Domus Aurea. מדובר על פסל ברונזה מצופה חלקו בזהב בגובה 30-35 מטר אשר תוכנן ונבנה על ידי האדריכל היווני זנודורוס בין השנים 64 ל-68 לספירה. בסופו של דבר נהרס הפסל בסביבות המאה החמישית וכיום נשארו רק שרידי היסוד שלו בצירוף כתובת שיש המסמנת את המקום בו עמד פעם.

שחזור פסל הקולוסוס של נרון

שימו לב כי המילה קולוסאום נכתבת שונה באנגלית מהמילה המקורית. המילה coliseum משמעותה אצטדיון או אמפיתיאטרון. מקום גדול שאפשר ריכוז גבוהה של אנשים לשם זירות ומשחקים, לעומת זאת ה-Colosseum הוא השם הספציפי למבנה האמפיתיאטרון הפלאבי שנבנה ברומא. כן כן, שמו האמיתי של הקולוסיאום הוא "האמפיתיאטרון הפלביאני" מכיוון שהוא נבנה כמתנה לעם על ידי הקיסר אספסיאנוס פלביאנוס. מבנה ייחודי וגדול מימדים זה שאורכו 190 מטרים וגובהו 48 מטר והוא אחד מהמבנים העתיקים ביותר ששרדו כמעט בשלמותם מהעת העתיקה ועד עצם היום הזה. הוא מתפרש על 24,000 מ"ר ומורכב מ-100,000 מטרים מעוקבים של אבן טרוורטין אשר שימשה לבנייתו של קירו החיצוני ששובץ ללא מרגמה והוחזק יחד על ידי 300 טון של מלחציים מברזל.

שחזור פנים הקולוסיאום ברומא

האמפי תיאטרון הפלביאני ,או בשמו המוכר הקוליסאום, נבנה על ידי הקיסר אספיאנוס בשנת 70 לספירה לערך ובנייתו הסתיימה בשנת 80 לספירה לערך על ידי בנו הקיסר טיטוס, עבור העם והאזרחים הרומים. הוא ידע שעל מנת להשאר בשלטון ולזכות באמון הציבור עליו להשקיע רבות בעם לאחר שהקיסר הקודם נירון, הצליח להסתכסך ולהיות שנוא במיוחד בקרב המקומיים. אספיאנוס החליט להרוס את ארמון הזהב עצום המימדים של הקיסר נירון (ארמון אשר סימל לעם את שחיתותו של נירון) ועל שטחו לבנות את מה שאז תוכנן להיות האמפיתיאטרון הגדול והייחודי ביותר בעולם העתיק.

תבליט תהלוכת היהודים ושלל בית המקדש והמנורה על שער טיטוס

לאחר כישלון המרד הגדול ביהודה וכיבוש ירושלים על ידי טיטוס והלגיון הרומי, היהודים שילמו מחיר כבד. בית המקדש השני נחרב והעיר נבזזה מכל כלי הכסף והזהב שלה. כחלק מהמנהג של הרומאים להעניש את העמים שנכבשו, נלקחו עשרות אלפי יהודים כשבויים ואכן בנייתו של הקולוסאום מיוחסת לכסף, לזהב ולשישים אלף היהודים שנלקחו על ידי טיטוס והצבא שלו חזרה לרומא ושימשו כעבדים במהלך8 שנות בנייתו.

הקולוסאום יכל להכיל בין 50-70 אלף צופים בבת אחת. למרות גודלו העצום הוא יכל להתמלא ולהתרוקן לגמרי ב-15-20 דקות ווזאת הודות ל-84 השערים ומערכת מסדרונות משוכללת שדאגו שהכניסה והיציאה יתרחשו במהירות ובשלווה. כל אחד מהמבקרים קיבל כרטיס כניסה ועליו היה רשום את מספר היציע והמושב שלו (ניתן לראות עד היום את המספרים על חלק מהשערים). המושבים היו מחלוקים לפי המבנה ההיררכי והחברתי של החברה הרומית וכמובן שהיה חלק נפרד ומתוחם עבור הקיסר והמקורבים אליו. הרומאים פתחו את שיטת הברזנט המוקדמת ובימים גשומים היה נהוג למתוח מפרש בד אדום מעל כל הקולוסאום ולכסותו. בימים חמים היו מותחים בד דק יותר על מנת ליצור הצללה, עכשיו תדמיינו את גודל הבד הזה.

הקולוסיאום ברומא

הכניסה אל הקולוסאום הייתה חופשית ואפילו חילקו כיבוד לאורחים בזמן המופעים ומכאן האמרה המפורסמת "לחם ושעשועים חינם לתושבי רומא". ההסכם החברתי ברומא היה שכל זמן שהקיסר דואג לעמו ומציע מזון ושעשועים בחינם אזי שלטונו יציב והעם מרוצה בחלקו.

הקולוסאום בעבר היה ידוע בעיקר בשל קרבות הגלדיאטורים הרבים שהתרחשו בו. המילה גלדיאטור מגיעה מהמילה הלטינית gladius שמשמעותה "חרב" אשר שימשה אותם במהלך הלחימה. הגלדיאטורים שנלחמו בקולוסאום היו בעיקר עבדים, שבויי מלחמה או פושעים. חלק מהאנשים למעשה התנדבו להיות גלדיאטורים כדי שיוכלו להביא כבוד למשפחתם במקום לבלות את שארית חייהם כעבדים וחלקם פשוט רצו לזכות בתהילה. גלדיאטורים רומאים היו מקצוענים בלחימה ואומנו בבתי ספר בהם לימדו אותם איך להילחם ואיך למות בזירה. בעוד מקובל לחשוב שהגלידאטורים נשחטו בזירה כנראה שהמצב היה שונה. הכשרה וטיפול בגלדיאטורים הייתה הוצאה פרטית לא קטנה של בעלי הון פרטיים. הקרבות וההימורים על זהות המנצח הניבו לא מעט רווחים למעורבים בעניין. מטרת הגלדיאטורים היתה לבדר ולשעשע את העם הרומי. הגלדיאטורים בעצם טבחו בתוך הזירה בעבדים וחיות בר, וכשנלחמו אחד בשני מטרתם היתה לבדר ולהלהיב את הצופים. קרבות אכן נגמרו לעיתים כשהקהל מרוצה ושניהם נשארים בחיים. אם מישהו נפצע קלות במהלך קרב מלהיב היו מטפלים בו ומחזירים אותו לזירה בעתיד. אם הפציעה היתה קשה ואין טעם לטפל בגלדיאטור אזי חייו נגמרו בזירה באותו היום. במידה והקרב לא עמד בציפיות דאגו שהקרב יהיה עד למוות. הגלדיאטור המובס היה צריך לדעת למות בכבוד. הציבור הביע את הערכתו לאפשרות להעניק חיים או מוות, כאשר גלדיאטור היה עומד להפסיד את הקרב, הייתה לו הזדמנות לבקש את רחמי הקהל. בעוד בתרבות העכשווית מקובל שהקהל מרים או מוריד את האגודל כדי לשפוט חיים או מוות, כיום סבורים שהקהל סימן זאת על ידי הנפת מטפחות.
הגלדיאטור המנצח זכה להצלחה ורווחה, כמו גם את האפשרות לקבל חופשה לאחר קריירה רצופה של ניצחונות. הם היו מפורסמים מאוד בעיר. מוזמנים לארוחות ולילות ארוכים על ידי האצולה ונשותיהם ואפילו מכרו בושם עם זיעת גלדיאטורים ועוד שלל אקססורי כיד הדמיון.

גלדיאטורים בקולוסיאום

הרומאים הקדמונים נהגו להסיר את רצפת העץ על מנת להציף את רצפות הקולוסאום במים עבור קיומם של קרבות ימיים מדומים. אך סוג זה של בידור היה פחות פופולרי בקרב האזרחים וזכה לפחות אהדה מזו של קרבות גלדיאטורים רגילים. לכן בשלב מסוים רצפת העץ הפכה לקבועה. עם השנים עץ והחול נעלם ומי שמגיע למקום היום יכול ממש להבחין בבנייה מרשימה למדי, מעין מבוך תת קרקעי בעל שני מפלסים ומסדרונות סימטריים שבהם הוחזקו הגלדיאטורים וחיות הבר לפני המופעים.

למרות שהקולוסאום הוא אכן אחד מהמבנים המרשימים ביותר בעולם אסור לשכוח את מורשתו הנוראית. כ-400,000 אנשים איבדו את חייהם ולמעלה ממיליון וחצי חיות בר נשחטו בזמן משחקי הבידור בקולוסיאום. רק במהלך משחקי הפתיחה של הקולוסאום בשנת 80 לספירה נטבחו כ-9000 חיות בר.

מומחים רבים רבים טענו שעצם הטבח וצייד חיות הבר אשר נעשה על ידי הרומאים הכחיד חלק גדול מאוד של חיות בר מצפון אפריקה ומאזור הים התיכון. מינים רבים של בעלי חיים נכחדו באותה התקופה ונעלמו לחלוטין מכדור הארץ. לדוגמא הפיל הצפון אפריקאי שנחשב באותם זמנים לפיל לחימה, וגם היפופטמי היאור נעלמו לחלוטין. בעלי חיים נוספים כגון אריות, נמרים, תנינים, יענים,קרנפים וג'ירפות קטנו במספרם והפכו לקשים מאוד להשגה. קרבות הגלדיאטורים האחרונים התרחשו בשנת 435 לספירה וצייד החיות האחרון הופסק ב523 לספירה. הסיבה להפסקתם היא עלות התחזוקה של המתקן ורכישתם של בעלי החיים וגלדיאטורים. הקולוסאום הפסיק להיות מוקד בידורי בתקופת ימי הביניים והשתלטות הנצרות על האימפריה, אז ראו בעין פחות יפה הוצאה להורג ורצח למטרות בידוריות, והוא החל לשמש למטרות מלאכה, דיור, מחצבה, מבצר ואפילו מקדש נוצרי. חזית השיש וכמה חלקים מהקולוסאום עצמו שימשו לבניית בזיליקת פטרוס הקדוש בוותיקן והמדרגות הספרדיות.

ציור של הקולסיאום הנטוש

בתקופת ימי הביניים צמחו מספר עצי פרי אשר אין מקום אחר באטליה בתוך הקולוסיאום וזאת היתה תעלומה גדולה. משערים שמקור הזרעים בבטן החיות אשר נטבחו בקולוסיאום ולמעשה, הקולוסאום הפך ליעד חם עבור בוטנאים שהחלו להרכיב קטלוג צמחייה שהכיל 337 מינים שונים של צמחים שהשתרשו בין ההריסות.

האם אי פעם שאלתם את עצמכם מה ההבדל העיקרי בין תיאטרון רומי לאמפיתיאטרון? אז התשובה לשאלה זו היא בעיקר הצורה שלו. אמפיתיאטרון בנוי בצורת עיגול מלא, בעוד שתיאטרון הוא רק חצי עיגול. אמפיתיאטרון מכיל חלקים מוגבהים המשקיפים אל הבמה, בעוד שתיאטרון רומי הוא בעצם פירמידה מרובעת בסגנון בנייה יווני עתיק. בעוד באמפיתאטראות היו מרוצים ואירועי גלדיאטורים, בתיאטראות התקיימו אירועים כמו הצגות, פנטומימות, אירועי מקהלה, נאומים ומסחר. העיצוב שלהם והצורה החצי-עגולה, שיפרה את האקוסטיקה הטבעית, בניגוד לאמפיתאטראות רומיים שנבנו במעגל שלם.

אסונות טבע רבים הרסו את מבנה הקולוסאום לאורך ההיסטוריה, ובכל פעם הם גרמו להריסות והתמוטטות של חלקים מהדופן החיצונית שלו, כיום נותר רק שליש מחלקו החיצוני וניתן לראות בעיקר את מה שנשאר מחלקו הפנימי. אך הנזק הגדול ביותר נגרם ברעידות האדמה שהתרחשו בשנת 847 לספירה ובשנת 1231 לספירה. שכן כל הצד הדרומי של האמפיתיאטרון קרס ושוחזר בשנים שלאחר מכן.

תמונה ישנה של הקולוסיאום הקבור חלקו עדיין מתחת לאדמה

בתחילת המאה העשרים התנועה הפשיסטית ברומא החליטה שהיא מכריזה על הקוליסאום כמבנה לשימור כחלק מהאידאולוגיה שלה שמטרתה הייתה להחזיר את החיבור בין איטליה העכשווית לבין האימפריה הרומית המפוארת. כיום הקולוסאום נחשב לאחד מאתרי התיירות הייחודים והמרשימים ביותר באירופה ובעולם וכל תקופה הוא עובר שיפוץ הדרגתי.

הקוסוליאום נתן השראה ליוצרים ואמנים רבים במהלך שנות קיומו, בעיקר לסרט "הגלדיאטור" המפורסם. הבמאי של הסרט רידלי סקוט, החליט לבנות העתק של הקוליסאום במלטה, מה שעלה לו לא פחות ממליון דולר. חלק נוסף של הצילומים לסרט התרחש בתוניס, שם שוכן לו אמפיתיאטרון רומי נוסף בשם אל ג'ם. אמנם הסרט כולו מתרחש בקולוסיאום אך הוא בעצם צולם באופן דיגיטלי ולעולם לא באמת צולם באמפיתיאטרון הרומאי.

הקולוסאום משמש היום כאתר ארכיאולוגי אך לא מזמן עוד היו עורכים בו מופעים (ריי צ'ארלס, פול מקרטני, בילי ג'ואל, אלטון ג'ון ורבים אחרים זכו להופיע במקום). למרות ההיסטוריה העקובה מדם שלו ואולי בגללה, הקולוסאום הפך כיום דוקא לסמל הנוגד עונשי מוות. עונש המוות בוטל באיטליה בשנת 1948 וכיום בכל פעם שאדם ניצל מעונש מוות או שבית משפט מבטל עונש מוות, צבעי תאורת הלילה של הקולוסאום משתנים מלבן לזהב.

הגעתם לרומא וברצונכם לשמוע עוד על הקולוסאום והאימפריה הרומית? הצטרפו לסיור הקולוסיאום שלנו ותגלו את כל מה שאי פעם רציתם לדעת עליו.

.
דרכי הגעה: ניתן להגיע לקולוסיאום דרך מטרו B תחנת colosseo או בעזרת קווי האוטובוס הבאים: 11,13,15,27,30,81,85,87,110,118,186,673. שעות הפעילות של הקולוסאום 08:30 עד שעה לפני השקיעה. כרטיסים ניתן לרכוש דרך האתר הרשמי (קישור). במידה ואין זמינות אפשר לקנות כרטיסים מאתרים צד שלישי. בתחתית הדף קישורים לרכישה.